פסק-דין בתיק עת"מ 38131-08-11

1.         עתירה כנגד החלטות ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל, שלא לאפשר לעותרים 1- 2  לתקן את הצעתם במכרז לרכישת זכויות חכירה במקרקעין ועל החלטת ועדת המכרזים לחלט את ערבותם של העותרים.

            המחלוקות נשוא עתירה זו התגלעו בעקבות קבלת הודעה על זכייתם של העותרים 1- 2 במכרז לרכישת זכויות חכירה במגרש הידוע כמגרש מס' 105 באזור התעשייה בנשר, בעוד שהעותרים התכוונו לטענתם להגיש הצעה לרכישת זכות במגרש אחר - הידוע כמגרש 102.

רקע

2.         בחודש ינואר 2011 פרסם מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל") מכרז להחכרת שני מגרשים המיועדים לתעשייה ומלאכה באזור התעשייה בנשר (מכרז מס' חי/161/2011) (להלן "המכרז"). מדובר בשני מגרשים סמוכים. מגרש אחד-  מגרש 102 - הינו מגרש בשטח כולל של 28,391 מ"ר (להלן גם "המגרש הגדול"). המגרש השני - מגרש 105 - הינו מגרש בשטח של 3,882 מ"ר בלבד.

            על פי תנאי המכרז רשאי היה כל מציע להציע הצעה לאחד המגרשים או לשניהם יחדיו. כמו כן נקבע שבדיקת הצעות המשתתפים במכרז תיעשה ביחס לכל מגרש בנפרד.

            בין היתר מציין המינהל בחוברת:

ניתן להגיש הצעה למגרש אחד או יותר.

מינהל מקרקעי ישראל שומר לעצמו את הזכות לקבל כל הצעה שהיא או לדחות את כל ההצעות לרבות הגבוהה ביותר.

כל הצעה למגרש תהיה סופית ובלתי מותנית. אין להתנות היקף הצעה למגרש בזכיה או באי זכיה במגרש אחר, ואין לקבוע סדר עדיפויות לזכיה במגרשים.

למעשה מדובר בשני מכרזים נפרדים שחוברו יחדיו למכרז אחד רק בשל הזהות בתנאים.

3.         העותרים 1, 2 (להלן "העותרים") הינם בעלים בנפרד של מפעלים המצויים באזור התעשייה נשר ובחיפה. העותרים, כך לטענתם, ביקשו להשתתף יחדיו במכרז ולנסות לרכוש את הזכויות במגרש הגדול, מטרתם הייתה לחלק ביניהם, לאחר הזכייה, את הזכויות במגרש. העותר 1 - טיקו דוד - ביקש לעשות שימוש ב-14 דונם מתוך המגרש הדרושים לו לצורך איחוד המפעלים שבבעלותו. העותרת 2 - יחיאל פרג' בע"מ - הייתה מעוניינת אף היא בשטח של 14 דונם לצורך העברת מפעל יצור בשר שבבעלותה.

4.         לאחר שסיכמו ביניהם להשתתף יחדיו במכרז הגישו העותרים הצעה משותפת לרכישת המגרש הגדול. העותרים נעזרו ברו"ח אבי אלוש. לטענתם רו"ח אלוש טעה עת מילא את מסמכי המכרז. בהצעה המשותפת של העותרים נרשם בטעות סכום ההצעה כהצעה לרכישת המגרש הקטן - מגרש 105, במקום כהצעה לרכישת המגרש הגדול- מגרש 102. בנספח ב' להצעה נרשם "הסכום המוצע על ידי למגרש 105 12,003,980 ש"ח".

            העותרת 2 הגישה גם הצעה נפרדת למגרש הקטן. הצעתה זו עמדה על סך של 4,686,000 ש"ח.

            להצעותיהם צירפו העותרים ערבויות בנקאיות בגובה של 10% מהצעתם. בהתאם הגישו כל אחד מהעותרים ערבות בנקאית על סך של 600,199 ש"ח עבור ההצעה המשותפת (שכאמור נועדה לטענתם למגרש הגדול) והעותרת 2 המציאה ערבות נפרדת להצעתה עבור המגרש הקטן בסך של 468,600 ש"ח.

5.         ביום 10/8/11 נפתחה תיבת המכרזים. הצעתם המשותפת של העותרים נבדקה בהתאם לאמור בה, ביחס להצעות לרכישת המגרש הקטן - מגרש 105. הצעה זו, על סך 12,003,980 ש"ח הייתה ההצעה הגבוהה ביותר (ממוצע ההצעות עמד על 4,825,505 ש"ח בלבד) ועל כן העותרים הוכרזו כזוכים.   הצעתה הנפרדת של העותרת 2 לרכישת המגרש נדחתה.

במגרש הגדול זכתה הצעתם המשותפת של העותרים 5-3, הצעה על סך של 18,000,000 ש"ח.

6.         הודעה על זכיתם של העותרים במכרז לרכישת הזכויות במגרש הקטן נשלחה להם ביום 10/8/11. כבר ביום המחרת, 11/8/11, נשלחה למינהל הודעתם של העותרים, באמצעות בא כוחם עו"ד ע' רון שבה ציינו כי בהצעתה נפלה טעות קולמוס. במכתבו ציין עו"ד רון "עקב טעות קולמוס טכנית מולאה הצעת מרשי בסעיף המתייחס למגרש 105 במקום בסעיף המתייחס למגרש 102, כאשר מדובר בסעיפים הממוקמים האחד מתחת לשני". בהתאם ביקשו העותרים לבטל את הצעתם לרכישת הזכויות במגרש 105 ולהשיב להם את הערבויות. למכתב צורף תצהירו של רו"ח אבי אלוש המסביר את נסיבות הטעות.

7.         רק ביום 15/8/11 ולאחר פניה נוספת, התקבלה תשובת המינהל לפיה רואה המינהל בהודעה מיום 11/8/11 תיקון ההצעה לאחר סגירת תיבת המכרזים.

            על כן דחה המינהל את בקשותיהם של העותרים. המינהל המשיך לנהוג על בסיס ההנחה שהעותרים זכו במכרז והפנה אותם לחתימת הסכם. משעמדו העותרים על ביטול ההצעה דרש המינהל את חילוט הערבויות.